החלטה בתיק מ"ת 51504-11-11 - פסקדין

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ארבעה אישומים בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות וניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות.

לאחר שהסנגור הביע הסכמתו בדיון מיום 6/12/2011 לקיומן של ראיות לכאורה תוך הסתייגות לעניין עוצמתן, לאור קיומה של עילת מעצר בעבירות אלמ"ב נסב הדיון על חלופת מעצר.

בהחלטתי מיום 6/12/2011 הוריתי על קבלת תסקיר בעניינו של המשיב אשר ייבחן את מסוכנותו, את מצב המתלוננת וכן את האפשרות לשלב את המשיב בטיפול מתאים למניעת אלימות במשפחה.

שירות המבחן הגיש תסקיר ראשון ביום 1/1/2012 בו התייחס למשיב, ציין כי מדובר במי שיש לו קושי רב לווסת דחפיו וכי הוא מאופיין כמי שמוצא בדרך הכוחנית דרך חיים ופתרון להשגת אווירה של שליטה. שירות המבחן התרשם כי משפחתו המורחבת של המשיב מבקשת לסייע לו אלא שאין המדובר בחלופת מעצר אשר הולמת רמת סיכון כלשהי. בסופו של דבר לא בא שירות המבחן בהמלצה על שחרורו של המשיב והוסיף כי היה ויינתנו לו ימי עבודה נוספים לצורך השלמת חקירה וקבלת אינפורמציה חיצונית ובחינה מעמיקה ומחודשת של חלופת מעצר, יוגש על ידו תסקיר נוסף. בהתאם לכך ניתנה החלטת כבוד השופטת מרדכי ביום 2/1/2012 לקבלת תסקיר משלים.

ביום 15/1/2012 הוגש תסקיר משלים אשר בחן חלופה נוספת, סבר כי אין מדובר בחלופת מעצר אשר עונה על רמת הסיכון הנשקפת מהמשיב, וכי ללא התערבות טיפולית משמעותית לא יצליח המשיב לערוך שינוי מהותי באורחות חייו. עוד צויין על ידי שירות המבחן, כי נוכח בקשתו של המשיב להסתייע בגורם טיפולי על מנת לערוך שינוי בחייו, ממליץ שירות המבחן לבחון התאמתו של המשיב למרכז יום לגברים אלימים בדירת של"ב בבאר שבע. לצורך כך הומלץ על יציאתו לראיון. בהחלטה מיום 18/1/2012 הורתה כבוד השופטת מרדכי על יציאתו של המשיב לראיון וכן על קבלת תסקיר משלים אשר יתייחס הן למידת התאמתו והן לתנאים הנוספים של שהותו במקום, הפיקוח הקיים ו/או תנאים מגבילים נוספים.

תסקיר נוסף הוגש ביום 24/1/2012 במסגרתו צויין כי המשיב נמצא מתאים להשתלב במסגרת דיאלוג מחודש, מרכז טיפולי לגברים הנוהגים באלימות זוגית שבבאר שבע. בתסקיר צויין כי מדובר במרכז יום טיפולי שיקומי וכי המשיב יכול לשהות בו חמישה ימים בשבוע מהשעה 08:30 עד השעה 16:00, תוך השתתפות בקבוצות טיפוליות וכי ביתרת הזמן ישהה בדירת השל"ב המהווה חלק ממבנה המרכז הטיפולי. עוד צויין כי אורכה של התכנית הטיפולית במקום הינו ארבעה חודשים בעלות סמלית בלבד. שירות המבחן סבר כי שחרורו של המשיב לחלופה זו יש בה כדי לתת מענה להערכת הסיכון הנשקפת ממנו בשל שילובו במסגרת טיפולית העונה לצרכיו ובכך גם מענה לצורך בהרחקה גיאוגרפית מהמתלוננת וכי שירות המבחן התרשם שהמשיב עשוי להפקיד תועלת מרובה מטיפול זה. עוד המליץ שירות המבחן למנות למשיב ערב לצורך ליווי לדיונים בבית המשפט ולצורך הבאת ילדיו לפגישות עמו והמליץ על אחותו של המשיב אשר הוצעה כערבה.

בדיון שהתקיים בפני ביום 29/1/2012, בהעדרה של כבוד השופטת מרדכי, עמדה התובעת על כך כי מרכז דיאלוג אינו מהווה חלופת מעצר כפי שנקבע בפסיקה של בית המשפט המחוזי והעליון ואשר ניתנה לאחרונה בחודש ספטמבר, ואילו ב"כ המשיב צירף מנגד מסמך שנחתם על ידי מנהלת המרכז, בו צויין כי משתתפי המרכז אשר משתחררים אליו כחלופת מעצר מצויים בפיקוח מתמיד של אחד מאנשי הצוות ואחריות המלאה של מנהלת המקום וכן הוסיפה כי במקרה הספציפי של המשיב יש חשיבות גדולה לשיקום במרכז שבניהולה.

בנסיבות אלה, בהן מחד שירות המבחן המליץ על מרכז דיאלוג לחוד כחלופת מעצר ומנגד התביעה הציגה פסיקה אשר התייחסה ספציפית לחלופה זו וקבעה כי אין המדובר בחלופת מעצר, ביקשתי התייחסות של שירות המבחן לפסיקה זו וכן לשאלה האם קצינת המבחן הייתה מודעת לפסיקה בעת שהכינה את התסקיר בעניינו של המשיב.

היום הוגש תסקיר משלים נושא תאריך 31/1/2012 בו צויין על ידי שירות המבחן, כי הוא ער לקיומן של החלטות המתירות שחרור למסגרת זו כמו גם להחלטות אשר אינן ממליצות על שחרור למסגרת זו, ועם זאת עמדתו המקצועית של שירות המבחן במקרה פרטני זה הינה לשחרר את המשיב למסגרת זו, כפי שהוסבר בתסקיר, ואשר מבוססת על ההתרשמות של שירות המבחן כי מדובר במי שיש לו יכולות טובות להיתרם מהתערבות טיפולית, בעל יכולת לזהות את הבעייתיות באורח חייו, מודעות לקשיים בקשר הזוגי עליהם לוקח אחריות וכן כי קיימת מוכנות, רצון והבנה להתמודדות עם הקשיים ועם דחפיו האימפולסיביים וכן רצון להתמודד עם קשיים אלה מאחר והוא מעוניין להמשיך את הקשר עם אשתו ולשוב לחיים משותפים עמה לאחר שיסתיים ההליך. שירות המבחן ציין כי יש לו ניסיון מוצלח עם המסגרת הטיפולית דנן, ציין כי המטופלים בה נחשפים לשורה של התערבות בתחום של אלימות זוגית, הורית וכו', במקום קיים צוות של עובדים סוציאליים ומדריך טיפולי והמטופלים נדרשים למלא שורה של פעילויות שמהוות עבורם מפגש ראשוני עם אחריות ועבודת צוות. כמו כן שירות המבחן שותף לוועדת ההיגוי והחשיבה של המקום ומלווה את המסגרת באופן שוטף והדוק מאז הקמתה. באשר לפעילות שלאחר שעות הטיפול הרי שזו מתמצת ומתכנסת לדירת השל"ב שבה 7 מיטות, כאשר החדרים מותאמים לשהייה ארוכה, לקיום אורח חיים עצמאי וכי מהשעה 16:00 ועד למחרת בבוקר נמצאת במקום עובדת סוציאלית וצוות מדריכים. שירות המבחן ציין, כי אכן אין המדובר בחלופת מעצר במובן הקלאסי, ברם יחד עם זאת המרכז נוהג לדווח לשירות המבחן, לבתי המשפט וגורמי המשטרה ככל שקיימת הפרה או חריגה מתנאי המקום וכי ניסיונו הרב של שירות המבחן מצביע כי עד כה לא היו מקרים בהם מטופל עזב את המרכז מיוזמתו.

שירות המבחן התייחס לעמדתה של המתלוננת כעמדה מצמצמת ומטשטשת את חומרת המעשים, אשר טענה כי פעלה בחוסר שיקול דעת כאשר פנתה להגיש את התלונה כנגד המשיב.

באשר להמלצה לשחרורו של המשיב למרכז דיאלוג לחוד כמסגרת טיפולית בהליך המעצר הרי שמאחר ואין המדובר במסגרת טיפולית סגורה, ומאחר ולא מתקיימים בעיני החריגים בהלכת סויסה, הרי שאינני בוחנת את המלצת שירות המבחן בהתאם לכך, אלא בוחנת את ההמלצה כפשוטה, היינו כחלופת מעצר בשלב הזה.

בפסיקה שצורפה על ידי התביעה (עמ"ת 23609-07-11) נקבע על ידי כבוד השופטת נוטוביץ' כי המרכז דיאלוג לחוד אין בו כדי לאיין מסוכנות רבה של המשיב מאחר "שהמסגרת המוצעת אינה משמשת חלופת מעצר, השהות שם קצובה לארבעה חודשים בלבד, ניתן לעזוב את המקום בקלות ואף אם ידווח על ידי המטפלים, יש בכך כדי להעמיד את המתלוננת בסכנה ממשית" (עמוד 4, פיסקה 12ו').

בערר שהוגש על החלטה זו (בש"פ 7431-11 גבריאל אדמוני נ' מדינת ישראל, מפי כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין) התייחס בית המשפט העליון לכך שבחינת האפשרות של הליכי שיקום צריכה להיעשות בשלב המשפט עצמו ולא בהליך המעצר, וכן מתייחס לקביעתו של בית המשפט המחוזי כי אין ברמת הפיקוח הקיימת במרכז לגברים אלימים בבאר שבע כדי לאיין את רמת המסוכנות הגבוהה של המבקש, אם כי לא פסק לגופו של עניין, אלא קבע כי בשים לב למסוכנות הגבוהה אין מקום לשחררו לחלופת מעצר טרם נתינת גזר הדין, כאמור מבלי שהתייחס לשאלה האם מדובר בחלופת מעצר ראויה אם לאו.

בפסק דין אחר שהוצג על ידי התביעה בדיון הקודם ניתן על ידי כבוד השופט דותן בעמ"ת         33871-09-11 מיום 16/9/2011 הוזכרה החלטה של בית משפט מחוזי בבאר שבע בת"פ 31928-09-10 שם צויין כי אין המדובר בחלופת מעצר, שכן ניתן לעזוב אותה בקלות ואף שהנהלים מחייבים את המטפלים במקום לדווח על חריגה או עזיבה, ייתכן מצב שהדיווח יתבצע מאוחר מדי וכן עמ"ת 1939-01-11 בו נקבע כי אין המדובר בחלופת מעצר. כבוד השופט דותן ציין כי לא ראה לשנות מקביעות בתי המשפט השונים בעניין חלופה זו ואף ציין כי אינו מתעלם מכך שבמקרה שבפניו מקום מגוריה של המתלוננת הוא בחולון, בעוד שמרכז היום מצוי בבאר שבע. 

הסנגור צירף פסיקה של כבוד השופט מלצר בבש"פ 3821-11 בעניין טיירי, כאשר בנסיבות המיוחדות שתוארו שם שוחרר המשיב לחלופת המעצר המונחת בפני, אם כי כאמור החלטה זו ניתנה ביום 20/6/2011, טרם ניתנו החלטות ספציפיות המתייחסות לחלופה זו וזאת במסגרת תיקים שונים בבית המשפט המחוזי כמפורט לעיל, אשר מחייבות ערכאה זו.

בענייננו טענה המבקשת כי מדובר בתקיפה לכאורה של המשיב את המתלוננת בנוכחות ילדיה הקטינים, באופן שמלמד על כך כי המשיב אינו יודע מורא חוק ואף אינו מתחשב בסובבים אותו ובכלל זה בילדיו הקטינים באופן שמגביר את מסוכנותו, וכן כי עבירות האלימות שבוצעו כנגד המתלוננת נמשכו לאורך שנות נישואיה, גם כשהייתה בחודש השמיני להריונה. מובן שמכלל האמור בבקשה ומכתב האישום וכן מחומר הראיות, הרי שמסוכנותו של המשיב גבוהה ולא ניתן לאיין אותה "בחלופת המעצר המוצעת", שכן אין המדובר כאמור בחלופה ראויה.

פסיקתו של בית המשפט המחוזי בעניין החלופה הספציפית דנן מחייבת בית משפט זה, אם כי מובן שבכל מקרה יש לנהוג בגופם של דברים וככל שהמסוכנות פחותה יותר הרי שהחלופה שיש לשקול הינה חלופה מקלה יותר. במקרה זה אין המדובר במסוכנות נמוכה אלא כאמור במסוכנות גבוהה, ומשכך הדברים, לאור פסיקת בית המשפט המחוזי, אין באפשרותי לשחרר את המשיב לחלופת מעצר זו, זאת על אף ההבהרות שניתנו על ידי שירות המבחן. הבהרות אלה לא התייחסו באופן ממשי לכך שאין פיקוח צמוד ושמי על המשיב בשעות אחר הצהריים, וכן לאפשרות שבתום ארבעת החודשים של שהייתו של המשיב במרכז יוותר המשיב למעשה ללא חלופת מעצר.

יחד עם זאת, אני סבורה כי ככל שיהיה בידי המשיב חלופת מעצר אחרת, ניתן יהיה לבחון אותה בכל עת וללא צורך שיתקיימו התנאים הקבועים בחוק להגשת בקשה לעיון חוזר.